הפסיקו לבזבז אנרגיה לשווא: האמת לגבי גאומטרית המחזירים כשאתם מייבשים בדים, המנורה האינפרא-אדומה היא רק חלק מהפתרון. אפשר לקנות את המנורה היקרה ביותר שיש בשוק, אך אם המחזיר שלה לא עובד כראוי, אתם בעצם מחממים את החלק הפנימי של המכונה, ולא את הבד עצמו. העניין קשור למסלול האור. אנו מוודאים שהחום יגיע בדיוק למקום בו נמצא הבד, ולא “באזור כלשהו בסביבה”. לאן בעצם הולכת האנרגיה? חשבו על זה: מנורה אינפרא-אדומה רגילה פולטת אנרגיה לכל הכיוונים. בלי מחזיר, חצי מהאנרגיה נעלמת מיד לאחר שמדליקים את המנורה. אנו משתמשים בצורות פרבוליות או אליפטיות כדי להחזיר את הפוטונים אל המטרה. אך יש כאן בעיה – אם העקומה חלשה מדי, החום נפוץ יותר מדי, ואז אתם מאבדים את היעילות של המנורה. אם העקומה חזקה מדי, נוצרים “נקודות חם” שעלולות לגרום לקריסת הסיבים הסינתטיים. זו איזון עדין מאוד. מהירות לעומת עקביות העיקרון הוא שאנו קובעים את נקודת המיקוד בהתאם למהירות התנועה של המסילה ולמרחק שבין המנורה לבד. נקודת מיקוד צרה פירושה צפיפות חום גבוהה יותר. זה טוב, כי זה מקצר את זמן הייבוש. אך קרני אור צרות קשות לשליטה. אם לא נזהרים, ייווצרו פסים או אזורים קרים על הבד. כדי לתקן זאת, אנו ממקמים את המנורות בצורה מתאימה ומטים את המחזירים. כך נוצרת אזור חם אחיד. אל תוותרו על איכות המארז אי אפשר פשוט לשים מנורה בעלת עוצמה גבוהה בתוך מארז מתכתי זול. כשמרכזים כל כך הרבה אנרגיה, קצוות המנורה נהיים חמים מאוד. אם חומר המחזיר אינו איכותי, הוא עלול להתעוות. וכשהוא מתעוות, נקודת המיקוד משתנה, וכך כל התהליך נהרס. בנוסף, צריך לחשוב על האוויר – חייבים שהמאווררים יהיו חזקים מספיק כדי לטפל בחום שנוצר בתוך המחזיר. אחרת, המנורה עלולה להישרף.